שלום עכשיו
מכתב הקצינים
עמדתנו 
גוש אמונים
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה) (23 באפריל 1891 - 9 במרץ 1982), רב, ראש ישיבת מרכז הרב וממנהיגיה הרוחניים של הציונות הדתית. בנו ותלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
בשנת ה'תרפ"ג (1923) הקים הראי"ה קוק את ישיבת מרכז הרב. הרב צבי יהודה מונה לשמש כ"מנהל רוחני" בישיבה, והעביר שיעורים בנושאי תנ"ך ואמונה. כמו כן, במשך תקופה מסוימת שימש כאחראי גם על הצד הכלכלי. בין השנים 1933-1929, שנות התבססות המשטר הסובייטי בברית המועצות, עסק גם בפעילות העלאתם לארץ של בחורי ישיבה מרוסיה וליטא.
שנים רבות מחייו הקדיש לחקר, עריכה וסידור כתביו של אביו. לאחר פטירת אביו (1 בספטמבר 1935) התמסר לעבודה זו ביתר שאת, לצד עבודתו החינוכית בישיבה. בשנים אלה נטל הרב צבי יהודה חלק גם בפעילות ציבורית ובמאבק היישוב להקמת המדינה. את הקמת המדינה ראה כ"אתחלתא דגאולה", וביטא דעה זאת בשיעורים ובמאמרים רבים. ב-1951 הוצב במקום ה-119 הסמלי ברשימת הפועל המזרחי לכנסת השנייה.
לאחר פטירת מחליפו של הרב קוק האב, הרב יעקב משה חרל"פ, בשנת 1952, קיבל לידיו הרב צבי יהודה את ראשות הישיבה, תפקיד בו כיהן כשלושים שנה, עד לפטירתו. בהנהגתו הפכה ישיבה זו למרכז תוסס, שמשך אליו צעירים דתיים רבים, בעיקר מתנועת בני עקיבא, וספסלי בית המדרש הלכו ונתרבו. מלבד תלמידיו הישירים, פקדו את ביתו אנשים רבים מהארץ ומחו"ל שראו בו את רבם.היה פעיל בהסדר דחיית השירות הצבאי בצה"ל של תלמידי הישיבות.
לאחר מלחמת ששת הימים העמיד את סוגיית ארץ ישראל השלמה במרכז פעילותו. במסגרת זו הכריז בעל פה וכן בגילויי דעת, במאמרים ובמכתבים ששלח לראשי המדינה, כי הנוסחה "שטחים תמורת שלום" אסורה על פי התורה וכי יש להתנחל בכל רחבי ארץ ישראל. דירבן את תלמידיו למעורבות בחיי המעשה במדינה, וכך הצמיחה ישיבת "מרכז הרב" את מנהיגי תנועת "גוש אמונים", כשהרב צבי יהודה משמש לה מנהיג רוחני. השתתף בעצמו באחת מהעליות לקרקע.
הרב צבי יהודה נלחם רבות על מעמדה של הרבנות הראשית לישראל, וראה בה את ה"מרא דאתרא" במדינת ישראל. במסגרת זו פעל הן מול הציבור החרדי, כשזלזל ברבנות הראשית לישראל או ברב הראשי לישראל; והן כנגד כל התערבות של בג"ץ בפסקי הדין של בתי הדין הרבניים של הרבנות.
עודד את פעילות תנועת "אל עמי" להעלאת יהדות רוסיה ותלמידיו היו בין פעיליה המרכזיים. תלמידיו הקימו חלק ניכר של הישיבות הגבוהות הציוניות, ישיבות ההסדר, ואף המכינות הקדם צבאיות הדתיות. נפטר לאחר מחלה ארוכה בחג הפורים, י"ד באדר ה'תשמ"ב ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.
י. חזרנו לנחלת אבותינו.
"נזכיר גם טענות של אנשים: כיבוש; כבשנו; המקומות הכבושים. כל אחד מאיתנו, כאשר נפגש עם חברים מזכיר זאת: כיבוש. אך זהו דבר פשוט: אנחנו לא כבשנו. לא הלכנו לכבוש את תימן וכדומה. אמרתי דברים אלה על יד הכותל המערבי, וחזרתי עליהם, ועוד אחזור עליהם כמה פעמים: "אנחנו חוזרים אל נחלת אבותינו!" כל החלטות אומות העולם לא יועילו. הם דברים בטלים ומבוטלים. זה לא ישתנה. אנחנו חוזרים אל ארץ ישראל הירושה לנו מאבותינו כהגדרת הגמרא. עם קץ הגלות הגיע הזמן שאנו חוזרים אל ירושתנו האלוקית. אין להעלות על הדעת, בין בתוכנו בתוך עם ישראל, בין בתוך אומות העולם, שיש איזו מציאות, איזה כוח, איזה ערך, איזה מצב שיעכבו את סדר התהליך האלוקי הזה, המשיב אותנו לנחלת אבותינו. אין כאן שום כיבוש. לעומת נוסחאות שלהם "האדמה הערבית", "שעל ערבי" - אין אדמה ערבית! יש אדמת ד'! "והאכלתיך נחלת יעקב אביך", "ופרצת ימה וקדמה" בנחלת יעקב אביך. את העובדה הזאת הגויים מוכרחים להכיר, וקודם - אנחנו צריכים להכיר את החזון הזה, "לכו חזו מפעלות ד'".
מסמך היסוד: תנועה לחידוש ההגשמה הציונית
"גוש אמונים קם מתוך מטרה ליצוק בשורה חדשה-ישנה בכלים ובדפוסים קיימים, כדי לשוב ולעורר מחדש להגשמה ציונית מליאה במעשה וברוח... תוך הכרה כי מקור החזון במורשת ישראל ובשורשי היהדות, ותכליתו - הגאולה השלימה לעם ישראל ולעולם כולו".
חנן פורת
אז אמר השטן
