יום חמישי, 8 ביולי 2010

מפגש תשע עשרה- סוגיית אדמות הלאום

ההצעה הראשונית להקמת קק"ל, שהועלתה לראשונה בועידת קטוביץ (1884), על ידי פרופ' צבי הרמן שפירא, כפי בהובאה בפני הקונגרס הציוני הראשון ב-1897 :



מדינת היהודים / בנימין זאב הרצל

קנין האדמה
את כברת הארץ, אשר יסכימו לתת לאגדה עפ"י חקי העמים, עלינו לקנות במחיר מיד בעליה.
את ההכנות שיעשו יחידים בטרם ילכו להשתקע שמה, לא פה המקום לפורטן.  אך החברה צריכה לאחוזזות ארץ גדולות למענה ולמעננו.  את האחוזות האלה תקנה בפעם אחת.  בתחילה תתאמץ לרכוש את האחוזות אשר לקנין ממשלת הארץ תחשבנה.  מטרתה היא לבוא "שמה" ולהאחז בארץ, מבלי העלות את מחיר האדמה עד השער העליון, כאשר ימכר הכל גם פה מבלי       את המחיר.  לתנועת השער במדה מרובה אין לחוש עתה, כי החברה רק היא תעלה את מחיר האדמה בהעתיקה את היהודים אליה בעצת "אגֻדת היהודים" המפקחת על דרכה.  על האגֻדה לדאוג לבל תהיה אחרית הקבלנות הזאת "כפאֵנאֵמא" בשעתה כי אם טובה ומועילה כתעלת ה"סוּעץ".
-------------------
דְבַר הֵאָחזנו בארץ
כאשר נדדו העמים בשנים קדמוניות בארצות מושבותיהם, היו למשחק ביד כל מקרה אשר נשאם ויטלטלם וישליכם אל כל רוח.  המונים המונים פשטו כארבה, מבלי דעת אנא הם נוסעים, ויתישבו באיו ארץ.  בשנים קדמוניות עוד לא נודעו גלילות הארץ כהיות הזה. יציאת היהודים בימינו נחוץ שתהיה על יסודות המדע...
אך דבר אחד עוד לא בארנו היטב: באיזה אופן תהיה חלוקת הארץ לפי האגודות לעריהן.
באמריקה יש אשר יבואו אנשים לשבת בה גם בדרך הזה: אנשים הבאים לכבוש את הארץ ולהתנחל אותה, יתאספו מסביב לגבולותיה, ולמועד נכון יפלו עליה מכל עבריה ויקחוה בחוזקה.
כן לא יעשה בארץ ישראל החדשה.  מגרשי הגלילות והערים יִמָכרו לכל המרבה במחירים, לא בכסף, אך בשכר פעולותיהם.  ע"פ הצעה כללית למבנה הערים יוָדע, מה הם הדרכים, הגשרים ותעלות המים וכיוצא באלה, הנחוצים למסחר הארץ ועסקיה.  כל אלה יֵעָשו לפי צרך הגלילות תמכרנה כמו כן הערים, ואגודותיהן תקבלנה עליהן לבצע כל אלה בסדר ובמשטר.  ההוצאות תהיינה על חשבון הערים, העומדות ברשות עצמן.  "האגודה" תדע מראש, אם הקרבנות, אשר תביאנה האגודות לכלל, לא תהיינה גדולות הרבה מכפי כחן.  לקהלות גדולות ינתן כּר יותר נרחב לפעולותיהן, וכרוב הקרבנות כן ירב גמולן; בתי מדרש למדעים, לחרשת כל מעשה ומלאכת מחשבת, וכל יתר בתי הכלל, אשר לא נחוץ כי יהיו בעיר הבירה, יפוצו על פני כל המדינה.
הערבון בעד ההנהגה הטובה בכל אשר קימו וקבלו עליהם לעשות, תהיה תועלת עצמם של המתנחלים בארץ, הנוגעים בדבר, ובשעת הדחק – התקציב של אנשי המקום, כי כאשר לא נוכל ולא נחפוץ להסיר את החיץ המבדיל בין אנשים פרטים שונים, כן תבדלנה גם האגודות, האחת מרעותה.  הכל מתחברים ומתאחדים בדרך הטבע.  כל זכיות האדם ומשפטיו אשר רכש לו, ישארו לו וגם לרכוש חדשים לא יבצר מכל איש... כשם שלא נעשוק אחרים ולא נרמה אותם, כן לא נשלח גם את נפשנו בשוא.

http://benyehuda.org/herzl/herzl_003.html