"באתערותא דלתתא תליא מילתא לעורר התערותא דלעילא"
קול התור/ ר' הלל ריבלין משקלוב
פרק א - עיקרי האתחלתא
יעודנו יעודו של רבנו הגאון נהורא דמשיח בן יוסף לדור אחרון. עפ"י רבנו ר' אלי' כל העקבות דאתחלתא, קבוץ גליות וישוב ארה"ק, כלליהם ופרטיהם עד הקץ האחרון הם בתפקידו של משיח הראשון, משיח בן יוסף ובאים מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין באתערותא דלתתא, בדרך טבעית, כמו בימי בית שני בימי כורש, ואח"כ תושלם הגאולה במדת החסד מסטרא דימינא משיח בן דוד.
...עפ"י רבנו הגר"א כל עבודת קבוץ גלויות, בנין ירושלם והרחבת ישוב אר"י להחזרת השכינה, כל עיקרי העבודה וכל פרטיה ופרטי פרטיה נאחזים ביעודו ובתפקידו של ... משיח בן יוסף שהוא הכח הנסי המסייע לכל פעולה הנעשית באתערותא דלתתא על דרך הטבע, כי משיח בן יוסף מארץ, ומשיח בן דוד משמים לפי בחינת רחל ולאה כנודע בעקבות משיחא וקץ המגולה.
...והעוסקין בקבוץ גליות מקילין את יסוריו של מב"י בעקבות משיח. הגזירה מתבטלת באופן שנחלקת לחלקים קטנים כמשל המובא במדרש: משל למלך שכעס על בנו ונשבע לזרוק בו אבן גדולה אח"כ נחם ורחם עליו ובכדי לקיים שבועתו שבר את האבן הגדולה לחלקים קטנים וזרק עליו את החלקים האלה אחד אחד. נמצא שלא נהרג ובכל זאת סובל גם מהחלקים הקטנים. והם חבלי משיח הבאים קימעא קימעא יחד עם תתקצ"ט עקבות משיחא, באופן שגם הגזירה נחלקה לתתקצ"ט חלקים קטנים.
יעודו הכללי של מב"י הוא בשלשה דברים: גלוי רזי התורה, קבוץ גלויות, וביעור רוח הטומאה מן הארץ. קבוץ גלויות הוא בשלשה תפקידים: בנין ירושלים, קבוץ גלויות וקיום מצוות התלויות בארץ. כל אלה נרמזים בפסוקים : "מי יעלה בהר ה'" היינו קבוץ גליות (ר"ת משיח בן יוסף). "מי יקום במקום קדשו" קימה זו בנין (ר"ת משיח בן יוסף) וכל לשון קימה היא בטוריא דמב"י בסוד קמה אלמתי. "ישא ברכה מאת ה'" היינו דבר הנושא ברכה, זו נטיעה (ר"ת משיח בן יוסף), ובפסוקים "שבי אל עריך" "בנה ירושלים" "כי עת לחננה", לחננה היינו נטיעה כאמור שם את עפרה יחננו.
... אחת התכונות של מב"י הצלחה ע"י עשייה כמו שכתוב ביוסף "כל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו". ונודע למשגב דבר רבנו: שתי המצוות שהאדם נכנס בהן שלם בכל גופו הן סוכה וארץ ישראל. ורמז נתן לזה בפסוק "ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון" והוסיף: סוכה מצוותה תעשה ולא מן העשוי אף ציון כך וכאמור במדרש על הפסוק: ובא לציון גואל. כל זמן שציון אינה בנויה עדיין הגואל לא בא, וכדברי חז"ל (מגילה י"ז) מכיון שירושלים נבנית בן דוד בא, ובמדרש: אין בן דוד בא עד שתהא ירושלים נבנית.
בעתה אחישנה. בקשר לדברי חז"ל (סנהדרין צ"ח) על הפסוק בעתה אחישנה, זכו אחישנה, לא זכו בעתה, אמר לנו רבנו מו"ס אין מקרא יוצא מידי פשוטו. ...כי "עת לכל חפץ" היינו שקביעות הזמן תלוי בחפץ שהוא חפץ דלתתא ובמו שכתוב על כורש "וכל חפצי ישלים"... הרבה פעמים ראיתי את רבנו מסתובב בחדרו ומדבר בסערת רוח נוראה ואומר "רבש"ע האין לך דרך אמצעית בין בעתה לבין אחישנה.
חזקה וכיבוש בקץ המגולה. אתחלתא דגאולה של ימינו היינו, האתחלתא האחרונה שבדור אחרון, בכל הפעולות שלה צריכין להיות בשתי הטוריות, בטוריא דעזרא ונחמיה ובטוריא דיהושע. על הפסוק וירשתם אותה וישבתם בה. אומר רבנו הגר"א (אדרת אליהו דברים י"א) "בזכות שתרשו אותה תשבו בה, ובמה תירשוה בחזקה". וחזקה היינו בנין ונטיעה כדין חזקת קרקע בכללות וזאת בטוריא דעזהא ונחמיה. ולעת הצורך גם בחזקה (החי"ת בקמץ) וזאת בטוריא דיהושע.
... הצנע לכת. כל פעולה של אתחלתא דגאולה צריכה להיות בהצנע לכת עם אלקיך.
קימעא קימעא, לדעת מראש כי אתחלתא דגאולה באה קימעא קימעא מעט מעט, עפ"י חז"ל (ירושלמי ברכות) כך היא גאולתן של ישראל קימעא קימעא באה, כאילת השחר, כי אשב בחשך ה' אור לי הולך ואור עד נכון היום. לכן כל פעולה של האתחלתא יש להתחיל אפילו במעט עפ"י הכתוב אחד מעיר ושנים ממשפחה. כלל גדול הוא עפ"י רבנו שכל הדברים שעתידים לבוא בשלמות הגאולה מתחילים קימעא קימעא גם באתחלתא, וכן בנין ירושלים, להתחיל אפילו מאבן אחת.
שאלתי את פי רבנו אם יהיה האפשרות במציאות הגשמית להעביר את כל ישראל בפעם אחת לארץ ישראל כיצד לעשות הרי יעמדו לפנינו שאלות רבות וקשות בנוגע לסידור הישוב. אחרי עיון רב בשאלה זו ענה לנו רבנו: אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל שישים רבוא בפעם אחת צריכים לעשות זה מיד כי מספר זה של שישים רבוא כחו גדול ושלם להכריע את הס"מ בשערי ירושלים ואז תשתלם מיד הגאולה השלמה בענני שמיא בדרך נסית.
עני על חמור. דרך האתחלתא בלא זכו היא כעני רוכב על חמור באה בעניותא, הן קבוץ גליות והן בנין ירושלם נעשית מעוני.
אנשי אמנה. אחד האמצעים העיקרים לקיומה של כל עבודתנו היא הקמת אנשי אמנה, עפ"י חז"ל (שבת קי"ט) כי לא חרבה ירושלם אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה. להקים אנשי אמנה, בכל השלמות בעיר קדשנו כי בלעדי זאת אין שום ערך לכל עמלנו ופעלינו ח"ו, ועפ"י כל היסודות והתקנות שסדרנו בע"ה.
מדות שוות. ישוב ארצנו הקדושה בכלל ובנין ירושלם בפרט צריך להיות במדות שוות, עפ"י חז"ל אין בן דוד בא עד שיהיו כל המדות שוות, אין בן דוד בא עד שיהיו כל השערים שקולים (סנהדרין צ"ח). ... לא יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה או קטנה, ... וכן בקשר לירושלם הבנויה כתוב: יהי שלום בחילך. וכתרגומו: שלום בנכסיך. ואין שלום בד קיימא .דק כשיהיה שלום בנכסך במדות שוות כנ"ל. ובכדי לקיים בזה את כוונת הכתוב: כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, ועפ"י הכתוב בצדקה תכונני היינו באופן שווה לכל נפש ... וזהו היסוד העקרי של קיום אנשי אמנה האמור לעיל, וסימנך "אנשי אמנה" "קו משוה" וד"ל.
אריה מורגנשטרן, 'משיחיות ויישוב ארץ ישראל במאה הי"ט', תשמ"ה
שוחט, רפאל, '
עולם נסתר בממדי הזמן :תורת הגאולה של הגר"א מווילנה : מקורותיה והשפעתה לדורות'
, תשס"ח 2008.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה